כדי שעם ישראל, שהם יְדִידֶיךָ, יינצלו מצרותיהם ויגיעו למנוחה או יצאו חמושים למלחמה (לְמַעַן יֵחָלְצוּן), מבקש המשורר את התערבותו של ה'. הוא מתפלל הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ, כלומר שה' יושיע באמצעות כוחו הפועל וניסיו הגלויים את עמו הניצב לימינו. במקביל, זוהי בקשה שה' יושיע את ימינו שלו המושבתת בגלות, שכן גאולת כבודו של ה' בעולם תצמיח ממילא את ישועת ישראל. בסיום, המילה הנכתבת ברבים ונקראת ביחיד, וַעֲנֵנִי, מדגישה כי מענה לתפילתו האישית של המנהיג הלוחם יוביל להצלת האומה כולה.
תהלים, פרק ס׳, פסוק ז׳
לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִינְךָ֣ (ועננו) [וַעֲנֵֽנִי]׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.