מזמור זה מהווה תפילה והשתקפות על חייו של דוד, אך הרקע המדויק לאמירתו נידון בקרב הפרשנים. יש הרואים בו שיר שנאמר בעת שדוד היה גולה ובורח מפני שאול, או לחלופין שיר המייצג את מצב הגלות באופן כללי [רד"ק]. לעומת זאת, יש המפרשים כי המזמור אינו נסוב על אירוע היסטורי מסוים, אלא מהווה תפילה כללית של דוד על שלוותו, על הארכת ימי מלכותו ועל הודיה לה' על שזכה לבסס את שלטונו [מאירי]. גישה נוספת משלבת בין התקופות השונות בחייו, ומציעה כי המזמור מחולק לשניים ומשקף הן את ימי עוניו ורדיפתו והן את ימי הצלחתו, כאשר לאורך כל המצבים הללו בקשתו היחידה של דוד הייתה לשבת תמיד בבית ה' ולעובדו [מלבי"ם].
בפתיחת המזמור מופיעה המילה נגינת, אשר רוב הפרשנים מסכימים כי היא מציינת שם של כלי נגינה או שיר [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. מבחינה דקדוקית, מציינים הפרשנים כי אף על פי שהמילה מסתיימת באות תי"ו ומנוקדת בפתח, היא אינה מופיעה בצורת סמיכות. למעשה, משמעותה זהה למילה "נגינה" או שהיא מתייחסת לכלי הנגינה המוכר בשם "נגינות" [רד"ק, מאירי].