המשורר זועק לאל ומבקש שימהר, כלומר חוּשָׁה, לבוא לעזרתו מול סוגים שונים של סכנות. אף שפועל זה מופיע רק בסוף המשפט, הוא מתייחס גם לתחילתו: הבקשה לְהַצִּילֵנִי מכוונת כנגד אויבים המבקשים להורגו, ואילו הקריאה לְעֶזְרָתִי נועדה לסייע מפני צרות קלות יותר. הפנייה הכפולה אל אֱלֹהִים, המייצג את מידת הדין, ואל ה', המייצג את מידת הרחמים, נובעת ממצוקה מוסרית. בעוד שמידת הדין ערוכה להושיעו, המשורר חס על אויביו ואינו חפץ בהשמדתם, ולכן הוא מבקש שמידת הרחמים תצטרף כדי לזרז את הישועה ולהגן עליו מבלי להעניש בחומרה את רודפיו.
תהלים, פרק ע׳, פסוק ב׳
אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי יְ֝הֹוָ֗ה לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.