ה' לבדו קבוע, בלתי משתנה ומעורר יראה בקרב כל העמים, ולכן נאמר הכפל אַתָּה נוֹרָא אַתָּה. ברגע המדויק שבו יוצאת גזרתו מתעוררת השאלה וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ, שכן איש אינו יכול לשרוד ולהתקיים מֵאָז אַפֶּךָ, מאחר שכעסו של ה' אינו נחלש עם הזמן ככעס אנושי. עוצמה מוחלטת זו באה לידי ביטוי בנקמתו בעמים צוררי ישראל, כמו אימפריית אשור שפעלה בשליחותו ואיש לא יכול היה לעמוד בפניה. עם זאת, חרון אף זה מתפרש גם כחסד בשעת חורבן המקדש, שכן ה' בחר לכלות את כעסו בעצים ובאבנים של הבניין, ובכך מנע את השמדתם המוחלטת של עם ישראל על חטאיו.
תהלים, פרק ע״ו, פסוק ח׳
אַתָּ֤ה ׀ נ֥וֹרָא אַ֗תָּה וּמִֽי־יַעֲמֹ֥ד לְפָנֶ֗יךָ מֵאָ֥ז אַפֶּֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.