הגזרות והעונשים על אויבי ישראל באים ממרום, כאשר ה' שופט אותם ביושר ובכוח רב, כפי שאירע במפלתו הפלאית של צבא סנחריב. ברגע שבו מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין, נופל פחד גדול, בין אם מדובר באומות העולם החרדות ממשפטו של ה', ובין אם זו ארץ ישראל שרעדה תחילה מפני האויב. מיד לאחר מכן מתרחש מעבר כרונולוגי חד מאימה משתקת למנוחה, ולכן אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה. בעקבות ההתערבות האלוהית האומות נרתעות וחדלות מלהילחם, והארץ באה אל השלווה, בדומה לאדמה שרעדה מחשש לחורבן במעמד הר סיני או בעקבות חטאי האדם, ונרגעה כאשר הדין התקבל והעם ניצל.
תהלים, פרק ע״ו, פסוק ט׳
מִ֭שָּׁמַיִם הִשְׁמַ֣עְתָּ דִּ֑ין אֶ֖רֶץ יָֽרְאָ֣ה וְשָׁקָֽטָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.