מפלתם של האויבים נמשלת לשרפת ענק מהירה המכלה את איתני הטבע. בדיוק כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר, בין אם היא שורפת את היער באופן פעיל ובין אם בוערת בתוכו, צפיפות העצים גורמת לה לדלג במהירות מאחד לשני ולהביא להשמדה הדדית של האויבים מתוך בלבול. בנוסף, וּכְלֶהָבָה, שהיא שלהבת אשר תְּלַהֵט ותצית את הצמחייה שעל הָרִים, ממחישה את התפשטות האש שקשה לכבותה בשל הרוחות החזקות הנושבות שם. כשם שרוחות אלו מלבות ודוחפות את האש, כך ה' ירדוף ויבהיל את האויבים בסערתו ויכה בהם בלהבתו.
תהלים, פרק פ״ג, פסוק ט״ו
כְּאֵ֥שׁ תִּבְעַר־יָ֑עַר וּ֝כְלֶהָבָ֗ה תְּלַהֵ֥ט הָרִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.