תהלים, פרק פ״ג, פסוק י״ז

העונש הראוי לאויבים שביקשו להתכבד על חשבון השפלת ישראל הוא מידה כנגד מידה, ולכן הבקשה היא מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן, כלומר בושה וביזיון הגורמים לפניו של אדם לבעור כאש מרוב כלימה או להיות נבזה וחסר חשיבות. מטרת החרפה והמצוקה היא להוביל את האויבים להכרה כי אין להם כוח עצמאי, כך שייאלצו להכיר בהשגחת ה' וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהֹוָה כדי להינצל. פנייה זו עשויה להוות הזדמנות עבורם להתחרט ולשוב בתשובה, אך ייתכן כי בקשתם לא תועיל להם והם ימשיכו לסבול בדרכם לאבדון. גישה שונה מציעה כי הבושה אינה מתייחסת לאויבים כלל, אלא נועדה לעורר דווקא את עם ישראל לשוב אל ה' לאחר שיינצלו מן הצרות.