תהלים, פרק צ״ה, פסוק ט׳

תארו לעצמכם שאתם הולכים במדבר שומם ורואים ניסים עצומים מול העיניים שלכם בכל יום. הייתם בטוחים שמישהו דואג לכם, נכון? אבל בני ישראל במדבר התנהגו קצת אחרת. למרות כל הניסים הגדולים שהם חוו, הם המשיכו להטיל ספק ולבדוק את ה׳ בשלבים. בהתחלה הם נִסּוּנִי, כלומר הם העמידו במבחן את היכולת של ה׳ ושאלו את עצמם האם יש לו בכלל את הכוח לתת להם אוכל ומים במדבר. אחרי שהם ראו שה׳ יכול לעשות זאת, הם עברו לשלב הבא והם בְּחָנוּנִי, שזה אומר שהם בדקו האם ה׳ באמת רוצה לעשות להם טוב ולקיים את ההבטחות שלו אליהם. הדבר המפתיע ביותר הוא שהם עשו את כל זה גַּם, כלומר אף על פי, שהם כבר רָאוּ פָעֳלִי. הם ראו במו עיניהם את המעשים של ה׳, כמו מכות מצרים, קריעת ים סוף והמן שירד מהשמיים, וגם את העונשים שקיבלו כשהתלוננו. למרות שהם ראו את התמונה המלאה וידעו שה׳ מקשיב להם ודואג להם, הם שכחו את הטוב שהם קיבלו והמשיכו לבחון אותו שוב ושוב.