עמוס, פרק ג׳, פסוק ב׳

האהבה העמוקה וההשגחה הישירה של ה' על עם ישראל יוצרות קשר קרוב והדוק, ולכן רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מתוך בחירה וחיבה יתרה. דווקא בשל מעמד נבחר זה מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, האחריות המוסרית המוטלת על ישראל כבדה יותר, בדומה למלך המקפיד על עבדיו הקרובים או לאב הדואג לבנו. כתוצאה מקרבה זו עַל־כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם, כלומר ה' יזכור ויעניש את ישראל בקפידה, שכן נשמותיהם הגבוהות גורמות לכך שחטאיהם פוגמים ממש בעולמות העליונים. אף שה' עשוי להמתין ולהאריך אפו, כאשר נגמרת ההמתנה הוא נפרע מהם בבת אחת על אֵת כׇּל־עֲוֺנֹתֵיכֶם שהצטברו עד לאותו רגע.