התגלות ה' היא כוח עצום ובלתי נמנע שאינו מותיר לנביא ברירה אלא להעביר את המסר הלאה. כשם שהתגובה הטבעית למשמע אַרְיֵה שָׁאָג היא חרדה עמוקה ומִי לֹא יִירָא, קל וחומר שכאשר אֲדֹנָי יֱהֹוִה דִּבֶּר, הנביא מוחרד מקולו ואינו יכול לכבוש את נבואתו, ולכן מִי לֹא יִנָּבֵא. חובה פנימית זו קיימת גם כשהמסר נוקב, ומכאן נובעת תוכחה לעם המנסה להשתיק את הנביאים. ה' לעולם אינו מביא רעה מבלי להזהיר את הציבור מראש באמצעות הנביא, ואם העם בוחר להתעלם מהאזהרה, האסון שיבוא עליו הוא תוצאה ישירה של מעשיו.
עמוס, פרק ג׳, פסוק ח׳
אַרְיֵ֥ה שָׁאָ֖ג מִ֣י לֹ֣א יִירָ֑א אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ דִּבֶּ֔ר מִ֖י לֹ֥א יִנָּבֵֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.