קהלת, פרק ה׳, פסוק א׳

יצא לכם פעם לדמיין שאתם עומדים מול המלך הכי גדול וחזק בעולם? איך הייתם מדברים אליו? האם הייתם מדברים בלי הפסקה, או חושבים היטב על כל מילה? כשאנחנו עומדים מול ה', אנחנו צריכים לזכור שאנחנו עומדים מול בורא עולם. לפעמים, כשקשה לנו, יש לנו נטייה טבעית לרצות להתלונן או לדבר בלי לחשוב. כאן אנחנו לומדים שהמילה תבהל פירושה מהירות וחיפזון. המילים על פיך אומרות בעצם "בפיך", והמילה ולבך מתארת דווקא את המחשבות שלנו. לכן, אנחנו מוזהרים לא למהר להוציא דבר לפני האלהים. כלומר, לא למהר להתלונן או להגיד דברים קשים על ההחלטות של ה', כי אנחנו לא באמת יכולים להבין הכול. הסיבה לכך היא כי האלהים בשמים ואתה על הארץ. תארו לעצמכם מצב שבו אדם גיבור וחזק מאוד עומד במקום גבוה מעלינו, ברור שנרגיש יראה וכבוד כלפיו. על אחת כמה וכמה שעלינו להרגיש כבוד עצום כלפי ה' שהוא הגיבור העליון. מתוך הכבוד הגדול הזה, ההוראה היא שעל כן יהיו דבריך מעטים. כשאנחנו מתפללים, אנחנו לא צריכים להשתמש בהמון מילים או בחידות שאנחנו לא מבינים. התפילה שלנו צריכה להיות קצרה, פשוטה וברורה. הפה שלנו הוא כלי מיוחד שנועד לדברים קדושים כמו תפילה ולימוד תורה, ולכן חשוב מאוד לשמור עליו נקי ממילים לא טובות ולזכור שלכל מילה שאנחנו אומרים יש כוח גדול והשפעה.