שמתם לב פעם כמה דמיון יש בין תינוק שרק נולד לאדם מבוגר שמסיים את חייו? המסע שלנו בעולם מתחיל ונגמר בצורה מאוד דומה. כשתינוק מגיע לעולם הוא בוכה, וכשאדם נפרד מהעולם יש סביבו עצב ודמעות של פרידה. תינוק נולד כשהוא עדיין לא יודע ומבין הכול, ולפעמים גם בסוף החיים המחשבה קצת מטשטשת. אבל הדבר המיוחד ביותר הוא שבשני הרגעים האלה האדם עטוף באהבה גדולה, גם של ההורים ששמחים בו כשהוא נולד, וגם של האנשים שמשבחים אותו וזוכרים אותו לטובה כשהוא עוזב.
החכמה שלמה מלמדת אותנו על עוד דבר שמשותף להתחלה ולסוף. כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ בלי שום רכוש, כך בסוף ימיו עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת בדיוק כְּשֶׁבָּא. הכוונה היא לא שלאדם לא יהיו בגדים, אלא שהוא לא יוכל לקחת איתו את הכסף והדברים החומריים שאסף במהלך השנים. וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא, כלומר הוא לא ייקח איתו בידו שום דבר בַעֲמָלוֹ, מתוך כל העושר שהוא עמל ועבד כל כך קשה להשיג.