יצא לכם פעם להתאמץ מאוד כדי לאסוף או להשיג משהו, ובסוף לא יכולתם לשמור אותו אצלכם? תארו לעצמכם אנשים שמשקיעים את כל החיים שלהם רק כדי לאסוף עוד ועוד כסף ורכוש. זהו מצב עצוב, כי כל עומת, כלומר בדיוק באותה צורה, שבא כן ילך. כשאדם נולד ובא לעולם, הוא מגיע בלי שום רכוש, וכשהוא מסיים את חייו, הוא עוזב את העולם בדיוק באותו מצב. הוא לא יכול לקחת איתו שום דבר מהכסף שהוא אסף. לכן עולה השאלה לגבי אותו אדם, איזה רווח יש לו שיעמול לרוח? למה לעבוד כל כך קשה בשביל משהו שאי אפשר להחזיק לתמיד, ממש כמו רוח ריקה שאי אפשר לתפוס בידיים? הרי בסופו של דבר, כל הרכוש הזה פשוט נשאר מאחור.
קהלת, פרק ה׳, פסוק ט״ו
וְגַם־זֹה֙ רָעָ֣ה חוֹלָ֔ה כׇּל־עֻמַּ֥ת שֶׁבָּ֖א כֵּ֣ן יֵלֵ֑ךְ וּמַה־יִּתְר֣וֹן ל֔וֹ שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל לָרֽוּחַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.