קהלת, פרק ה׳, פסוק י״ד

מעגל חייו של האדם מתחיל ומסתיים בחוסר כל, שכן כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ ללא רכוש, כך בסוף ימיו עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת אל הקבר בדיוק כְּשֶׁבָּא לעולם. רגעי הלידה והפטירה מקבילים זה לזה בבכי, בחוסר הדעת ובאהבת הסביבה העוטפת את האדם, והם מדגישים יחד את ארעיות הקיום החומרי. משום כך, במותו וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא עמו, כלומר הוא לא יוכל לקחת שום דבר בַעֲמָלוֹ, מתוך העושר שאסף, שֶׁיֹּלֵךְ בְּיָדוֹ. מעבר למשמעות המעשית, היעדר היכולת לקחת רכוש לעולם הבא מלמד גם על אדם שלא ניצל את ממונו כראוי בחייו, ולכן לא יישא עמו שום זכות של צדקה שתלווה אותו לאחר מותו.