יצא לכם פעם לדמיין מה היה קורה אם הייתם האנשים העשירים בעולם, עם חדרים ענקיים מלאים בכל האוכל והדברים שרק אפשר לבקש? שלמה המלך מסביר לנו משהו מאוד מעניין על עושר. כשאדם צובר הרבה מאוד רכוש, אוכל והצלחה, כלומר ברבות הטובה, קורה דבר טבעי: פתאום מתאספים סביבו הרבה אנשים. בני משפחה, עובדים וחברים באים כדי ליהנות ולאכול מכל השפע הזה, וכך רבו אוכליה. הרי לאדם יש רק בטן אחת, וגם העשיר הגדול ביותר לא יכול לאכול אלף ארוחות ביום בעצמו. אם כך, איזה יתרון או רווח, כלומר כשרון, יש בכלל לאדם ששייך לו כל הרכוש הזה? התשובה היא שהיתרון היחיד שנשאר לו הוא ראות עיניו. הוא פשוט נהנה להסתכל בעיניים על כל העושר העצום שלו, ויש לו סיפוק גדול מלראות את כל האנשים האחרים נהנים מהדברים הטובים שלו.
קהלת, פרק ה׳, פסוק י׳
בִּרְבוֹת֙ הַטּוֹבָ֔ה רַבּ֖וּ אוֹכְלֶ֑יהָ וּמַה־כִּשְׁרוֹן֙ לִבְעָלֶ֔יהָ כִּ֖י אִם־[רְא֥וּת] (ראית) עֵינָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.