יחזקאל, פרק ט״ו, פסוק א׳

יצא לכם פעם להסתכל על ענף של עץ ולחשוב מה אפשר לבנות ממנו? מנהיגי העם שהקשיבו לנביא קיוו ש-ה' ישאיר חלק מאנשי ירושלים בעיר ולא יעניש אותם, כי הם חשבו שאולי בעתיד יצאו מהם אנשים צדיקים. בדיוק באותו רגע וַיְהִי דְבַר ה' אל הנביא, כדי להעמיד אותם על טעותם בעזרת משל על עץ הגפן. בניגוד לעצים חזקים שאפשר לבנות מהם רהיטים או בתים, העץ של הגפן חלש ולא מתאים לשום מלאכה. הדבר היחיד שמיוחד בו הוא הפירות שלו, שמסמלים את המעשים הטובים ואת עבודת ה'. כאשר העם עוזב את הדרך הטובה, הוא מאבד את התפקיד המיוחד שלו והופך לעץ שאין בו תועלת. הנביא מסביר שהאויבים שכבר פגעו בעם ישראל בעבר דומים לאש שפגעה בקצות הענף, וירושלים היא כמו מרכז הענף שנשאר. המסר של ה' הוא שאם תושבי ירושלים לא חזרו בתשובה כשהכל היה טוב ושלם, הם בטח לא יעשו זאת עכשיו כשהם חלשים. בגלל זה, העיר לא תוכל להינצל ומלך בבל עתיד לכבוש אותה.