חשבתם פעם מאיזה עץ בונים שולחן או ארון? בדרך כלל נגרים משתמשים בעצים חזקים וגדולים. אבל עץ של גפן, שנותן לנו ענבים מתוקים, הוא שונה. ה' יצר את ענפי הגפן כך שהם אינם מתאימים לבנייה או ליצירה של שום כלי. כאשר הענפים מתייבשים, הדבר היחיד שאפשר לעשות איתם הוא להדליק בהם אש. הנביא משתמש במילים בְּעֵץ הַיַּעַר כדי לתאר את כל העצים הרגילים שביער, שבהשוואה אליהם עץ הגפן חלש ואינו שימושי.
הנביא משווה את תושבי ירושלים לעץ הגפן הזה. באותה תקופה, תושבי העיר הפסיקו לעשות מעשים טובים ואיבדו את הכוח והערך המיוחד שלהם. ממש כמו עץ גפן חלש, הם לא יכלו לעמוד מול האויבים שכבשו אותם שוב ושוב. הנביא מתאר מצב שבו קצות הגפן כבר נשרפו והאמצע שלה חרוך ופגוע. התיאור הזה מסמל את מה שעבר על העם: חלקים גדולים מתושבי הארץ כבר נלקחו לארצות אחרות בגלות, והקבוצה הקטנה שנשארה בירושלים נותרה חלשה וחסרת כוח להגן על עצמה, ממש כמו ענף חרוך שכבר אי אפשר להפיק ממנו תועלת.