כשם שעֵץ־הַגֶּפֶן מבין כלל עצי היער, המכונים כאן בְּעֵץ הַיַּעַר, אינו ראוי לשום מלאכה וייעודו היחיד הוא להינתן לָאֵשׁ לְאׇכְלָה, כך קובע ה' כי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם איבדו את ערכם. תושבי העיר, שזכויותיהם היו מועטות מלכתחילה, ספגו כיבושים חוזרים ודיכוי זר עד שמצבם הפך זהה לגפן שרופה שאינה מועילה לדבר. שלבי שריפת העץ מקבילים לגלי הגלות והחורבן, החל בגלויות המוקדמות של ממלכת ישראל או של שרי יהודה, וכלה בגזרת הכיליון שנחרצה על שארית העיר. מתוך כך עולה מסר ברור: אם העם לא הצליח לעמוד מול האויב בשיא כוחו ושלמותו, בוודאי שלא יוכל להינצל כעת כשנותר ממנו רק קומץ קטן וחלש.
יחזקאל, פרק ט״ו, פסוק ו׳
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר עֵץ־הַגֶּ֙פֶן֙ בְּעֵ֣ץ הַיַּ֔עַר אֲשֶׁר־נְתַתִּ֥יו לָאֵ֖שׁ לְאׇכְלָ֑ה כֵּ֣ן נָתַ֔תִּי אֶת־יֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.