עץ הגפן חסר תועלת מעצם טבעו, שכן אפילו בִּהְיוֹתוֹ תָמִים, כלומר כאשר היה שלם, לא היה ראוי לשמש לשום יצירה או לִמְלָאכָה. מתוך כך נגזרת מסקנה של קל וחומר, המבוטאת במילים אַף כִּי: אם העץ לא צלח לדבר כשהיה שלם, כל שכן שאינו ראוי לשימוש לאחר שאֵשׁ אֲכָלַתְהוּ ושרפה אותו, וַיֵּחָר, כלומר התייבש ונחרך. משל זה משקף את מצבו של עם ישראל, אשר סירב לחזור בתשובה גם כאשר ישב בבטחה בארצו. קל וחומר כעת, כאשר אש החורבן כבר חרכה את רוב הארץ, העם עדיין מקשה את לבו ומבקש לעבוד עבודה זרה, ולכן סופו שהאש תכלה אותו לחלוטין.
יחזקאל, פרק ט״ו, פסוק ה׳
הִנֵּה֙ בִּֽהְיוֹת֣וֹ תָמִ֔ים לֹ֥א יֵעָשֶׂ֖ה לִמְלָאכָ֑ה אַ֣ף כִּי־אֵ֤שׁ אֲכָלַ֙תְהוּ֙ וַיֵּחָ֔ר וְנַעֲשָׂ֥ה ע֖וֹד לִמְלָאכָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.