עץ הגפן חלש מטבעו ואינו מתאים ליצירת כלים, ולכן בהיעדר פרי ייעודו היחיד הוא שלָאֵשׁ נִתַּן לְאׇכְלָה, כלומר מסירה לשריפה מוחלטת. כאשר אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ, דימוי לאסונות שהכו בעם ישראל מקצות הארץ או לגלי הגלות הראשונים, התוצאה היא שוְתוֹכוֹ נָחָר. מילה זו מבטאת יובש קיצוני וחריכה של מרכז העץ, והיא מסמלת את שארית העם בירושלים ששרדה את הפורענות אך נותרה מצולקת. מכיוון ששארית זו סירבה לחזור בתשובה אל ה', עולה השאלה הרטורית הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה, שהרי אם העץ לא היה ראוי לשימוש בהיותו שלם, קל וחומר שאינו מועיל לאחר שנשרף ונידון לכלייה.
יחזקאל, פרק ט״ו, פסוק ד׳
הִנֵּ֥ה לָאֵ֖שׁ נִתַּ֣ן לְאׇכְלָ֑ה אֵת֩ שְׁנֵ֨י קְצוֹתָ֜יו אָכְלָ֤ה הָאֵשׁ֙ וְתוֹכ֣וֹ נָחָ֔ר הֲיִצְלַ֖ח לִמְלָאכָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.