בראשית, פרק ט״ז, פסוק ו׳

למען שלום הבית, אברהם נסוג מן הסכסוך ומבהיר כי הגר מעולם לא שוחררה. באומרו הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ, הוא מעניק לשרה סמכות מלאה על רכושה ומוותר על קשריו עם הגר, אף על פי שיש הסבורים שביקש ממנה לנהוג בה ביושר כאשר אמר עֲשִׂי־לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ. בעקבות זאת וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי באמצעות עבודת פרך והשפלה במטרה לשבור את גאוותה ולהשיבה למעמד תלוי של שפחה, מעשה שחלק מן המפרשים רואים בו אקט חינוכי מוצדק, ואילו אחרים מבקרים אותו כחטא מוסרי שבעטיו ה' ישלח סבל על זרע אברהם. משלא יכלה לשאת עוד את העבדות, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ מתוך שאיפה לחירות וכבוד, בניסיון כושל להפקיע את בעלותה החוקית של שרה עליה.