הציווי קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי מסמל את ניתוק הקשר בין ה' לעם ישראל, ומורה כי הילד אינו נחשב לבנו של הנביא משום שאמו ילדה אותו לזנונים. ההכרזה כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי מבטאת את העובדה שהעם חדל לקיים את ציווי ה' בנאמנות, כפי שעם תקין אמור להישמע למלכו. בעקבות אובדן נאמנות זה, מודיע ה' כי וְאָנֹכִי לֹא־אֶהְיֶה לָכֶם, כלומר הוא לא יהיה להם עוד לאלוקים ולא יושיע אותם בעת צרה. נתק זה מקביל להריסתה של מערכת יחסים משפחתית, שבה ה' מסרב להמשיך להיות לעם כאב או כבעל, ומאיים לגרש את האומה ולהחליפה בעם אחר.
הושע, פרק א׳, פסוק ט׳
וַיֹּ֕אמֶר קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ לֹ֣א עַמִּ֑י כִּ֤י אַתֶּם֙ לֹ֣א עַמִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹא־אֶהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.