הושע, פרק י״א, פסוק ו׳

החורבן הצבאי אינו גזירת גורל שרירותית, אלא תוצאה ישירה של התרחקות מה' וקבלת החלטות הרסניות. המלחמה תכה בארץ וְחָלָה חֶרֶב בְּעָרָיו, כלומר תנחת ותשכון בערי ישראל, וְכִלְּתָה ותביא השמדה מוחלטת על בַדָּיו. מילה זו, שמשמעה המילולי הוא ענפי אילן, מסמלת את הכפרים הקטנים הסמוכים לעיר המרכזית או את גיבורי החיל שיושמדו. החרב תפגע בעם וְאָכָלָה מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם, מפני שהאסון נגרם בגלל העצות הרעות והתוכניות שהם עצמם הגו. במקום להישמע לה', בחרו מנהיגי העם לעבוד אלילים או לכרות בריתות צבאיות שגויות עם מצרים, וכך הביאו על עצמם את החורבן והגלות במו ידיהם.