הושע, פרק י״א, פסוק א׳

קשר האהבה האבהי בין ה' לעם ישראל החל עוד בראשית ימיה של האומה, ואף מימי יעקב אבינו. כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל, כאשר העם היה רך בשנים ומשועבד, ה' פנה אליו באהבה יוקדת וללא תנאי, וָאֹהֲבֵהוּ. מתוך אהבה זו ה' מקפיד על ישראל יותר מאשר על שאר האומות ומייסר אותם על חטאיהם, כדרך שאב מחנך את בנו. גאולת העם מתוארת במילים וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי, שכן אז החל ה' לכנות את ישראל בתואר "בני", דרש את שחרורם מפרעה וקרא להם לבוא ולעבוד אותו. קריאה זו מהווה גם תהליך חינוכי מתמשך מאז יציאת מצרים, במסגרתו ה' שולח את נביאיו פעם אחר פעם כדי לקרוא לעם לשוב אליו ולהידבק בתורתו.