הושע, פרק י״א, פסוק א׳

נסו להיזכר ברגע שבו אבא או אמא קראו לכם לבוא אליהם רק כדי לתת לכם חיבוק גדול. הקשר בין ה׳ לעם ישראל דומה מאוד לקשר החם והאוהב הזה שבין אבא לילד שלו. כשהעם שלנו היה ממש בתחילת דרכו, הוא נקרא נַעַר, כלומר עם צעיר שעוד היה עבד במצרים. למרות זאת, ה׳ הרגיש כלפינו אהבה עצומה וחזקה, ולכן נאמר וָאֹהֲבֵהוּ. ה׳ אהב אותנו ופנה אלינו ראשון, ממש כמו אבא שקורא לבן שלו. בגלל שהאהבה הזו כל כך עמוקה, ה׳ גם שומר עלינו ומקפיד על ההתנהגות שלנו יותר מאשר על עמים אחרים. לפעמים, כשאנחנו עושים טעויות, הוא מחנך אותנו, אבל הכל נובע מתוך דאגה ואהבה, בדיוק כפי שאבא מחנך את הילד שהוא כל כך אוהב. את האהבה הגדולה הזו ה׳ הראה לעולם כולו, כפי שכתוב וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי. ה׳ קרא לנו לצאת ממצרים כדי להציל אותנו ולהיות קרובים אליו, ואפילו הודיע לפרעה המלך שעם ישראל הוא הבן היקר שלו.