הושע, פרק י״א, פסוק ט׳

קרה לכם שחבר עשה משהו ממש מעליב, והרגשתם שאתם כועסים כל כך עד שקשה לכם לסלוח לו? בני אדם לפעמים ממהרים לכעוס ומתקשים לשכוח כשפוגעים בהם, אבל אצל ה' הדברים עובדים אחרת לגמרי. ה' מבטיח לעם ישראל הבטחה מרגשת מאוד. למרות שלפעמים העם טעה והיה ראוי לעונש, ה' אומר לֹא אֶעֱשֶׂה חֲרוֹן אַפִּי וגם לֹא אָשׁוּב לְשַׁחֵת אֶפְרָיִם. כלומר, הוא מבטיח לא להעניש אותם עד הסוף ולא להרוס אותם, אלא תמיד לזכור את ההבטחות הטובות שהבטיח לאבותינו. למה ה' סולח לנו כל כך הרבה? התשובה נמצאת במילים כִּי אֵל אָנֹכִי וְלֹא אִישׁ. ה' מסביר שהוא לא כמו אדם רגיל. אדם בשר ודם יכול לכעוס מהר, לנסות להחזיר באותו רגע או לשנות את דעתו. אבל ה' הוא נצחי, יש לו סבלנות אדירה, והוא תמיד מקיים את מה שהוא מבטיח. הרחמים שלו כל כך גדולים, שהוא מוכן לסלוח גם על מעשים שאנשים רגילים לא היו סולחים עליהם לעולם. בסוף, ה' מזכיר לעם ישראל עד כמה הקשר איתם מיוחד ואהוב. כשהוא אומר בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר, הוא בעצם מצהיר שאת הקדושה שלו הוא משרה רק בתוך עם ישראל ובירושלים. הוא לעולם לא יעזוב אותנו, לא יחליף אותנו באומה אחרת, ולא יבחר לשכון בעיר של עם זר.