ה' נמנע מלהעניש את עמו בחורבן מוחלט ומצהיר כי לֹא אֶעֱשֶׂה חֲרוֹן אַפִּי וכן לֹא אָשׁוּב לְשַׁחֵת אֶפְרָיִם, אלא ימתין שישובו מחטאיהם. סבלנות זו מתאפשרת כִּי אֵל אָנֹכִי וְלֹא אִישׁ, שהרי בניגוד לבשר ודם הממהר לנקום מתוך כעס או חולשה, ה' שולט באפו, נאמן להבטחותיו ורחמיו גוברים על העוונות. בזכות קשר זה, ה' נותר בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ ומשרה את שכינתו בבלעדיות רק בישראל, ועל כן וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר של אומה אחרת. בנוסף, הימנעות זו מכניסה לעִיר מבטאת את החלטת ה' שלא לבוא על עמו מתוך שנאה או במטרה להחריב את מקומם, אלא ללוות אותם בגלותם כדי לשמור עליהם.
הושע, פרק י״א, פסוק ט׳
לֹ֤א אֶֽעֱשֶׂה֙ חֲר֣וֹן אַפִּ֔י לֹ֥א אָשׁ֖וּב לְשַׁחֵ֣ת אֶפְרָ֑יִם כִּ֣י אֵ֤ל אָנֹכִי֙ וְלֹא־אִ֔ישׁ בְּקִרְבְּךָ֣ קָד֔וֹשׁ וְלֹ֥א אָב֖וֹא בְּעִֽיר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.