יצא לכם פעם לקום מוקדם מאוד ולראות את הזריחה? בהתחלה הכל חשוך, ואז מופיע פס דק של אור, ולאט לאט השמיים מתמלאים בשמש מאירה. הנביא מסביר לנו שהמסע שלנו להכיר את ה' ולהתקרב אליו דומה בדיוק לזריחה הזאת.
המילים וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה' מתארות את המאמץ הגדול שאנחנו עושים יחד כדי ללמוד ולהבין את דרכיו. ככל שאנחנו לומדים יותר, אנחנו מבינים שיש לנו עוד המון מה לגלות, וזה גורם לנו לרצות להמשיך לחפש ולדעת עוד. רק כאשר אנחנו לומדים להכיר את ה', אנחנו יכולים באמת לעבוד אותו.
ההתקדמות שלנו משולה לאור הבוקר, וזה מה שכתוב במילים כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ. כמו שאנחנו בטוחים לגמרי שאחרי קרני האור הראשונות השמש תזרח במלואה, כך מי שבאמת מתאמץ להכיר את ה', יכול להיות בטוח שהוא ימצא אותו. ההבנה הזו לא קורית בבת אחת, אלא מתחזקת לאט לאט, צעד אחר צעד, ממש כמו אור הבוקר.
וכשאנחנו עושים את המאמץ הזה מלמטה, ה' עונה לנו מלמעלה. הפסוק מבטיח: וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ. ה' ישלח לנו שפע כמו המלקוש, שהוא הגשם האחרון שמרווה את האדמה, נותן חיים לזרעים ומצמיח אותם. בדיוק כפי שהגשם יורד רק אחרי שאדים עולים מן הארץ, כך הרצון והמעשים שלנו הם אלו שמביאים את הברכה, הרפואה והחיים מהשמיים.