תארו לעצמכם שאתם מסתבכים בבעיה גדולה או נמצאים בתקופה קשה. למי תפנו כדי לבקש עזרה? לפעמים אנחנו חושבים שאנשים אחרים יוכלו לפתור לנו את הבעיות, אבל בני ישראל הבינו משהו חשוב מאוד. כשהם היו בצרה גדולה, הם הבינו ששום מלך או אדם מבחוץ לא יוכל להציל אותם. הם התחילו לדבר אחד עם השני ולעודד זה את זה לחזור אל ה'.
כשהם אומרים אחד לשני לְכוּ, הם לא מתכוונים שצריך עכשיו לקום וללכת ברגל למקום אחר. זו פשוט מילת זירוז שמשמעותה "קדימה, בואו נזדרז לפעול ולא נשב בעצלות". הם מבינים שהצרות שלהם לא קרו סתם במקרה, אלא הגיעו מאת ה', ולכן רק הוא יכול גם לתקן את המצב. כשהם אומרים יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ, הם מסבירים שאמנם ה' נתן להם מכה, אבל הוא בדיוק זה שישים להם את התחבושת וירפא אותם.
חשוב לדעת שהקשיים האלה לא מגיעים מאכזריות חלילה, אלא מתוך אהבה ודאגה גדולה. ממש כמו שרועה מכוון את העדר שלו כדי שלא ילך לאיבוד, כך ה' מביא את הקשיים כדי לעורר את עם ישראל, להחזיר אותם למסלול הנכון ולעזור להם למצוא את כל הדברים הטובים שאבדו להם בדרך.