הושע, פרק ט׳, פסוק י״ד

הנביא פונה אל ה' בתפילה להמיר את הגזירה הקשה המרחפת על העם בעונש אחר, וקורא תֵּן־לָהֶם יְהֹוָה מַה־תִּתֵּן. מאחר שנגזר על בניהם הבוגרים ליפול בחרב או שהעם ייענש בגלות, הוא מבקש פגיעה בפריון כדי לחסוך מההורים את הצער המתמשך, או כעונש מידה כנגד מידה על חטאי הזנות. לשם כך הוא מבקש רֶחֶם מַשְׁכִּיל, כלומר רחם שהורג את העוברים כך שימותו עוד בבטן אמם או מיד עם צאתם לאוויר העולם. בנוסף הוא מבקש וְשָׁדַיִם צֹמְקִים, שיתייבשו לחלוטין כמו צימוקים, כדי שאם התינוקות ייוולדו הם ימותו מחוסר חלב להנקה, או כעדות לעקרות מוחלטת שבה הנשים כלל לא יתעברו.