בני ישראל הֶעְמִיקוּ לסור מן הדרך הישרה ולהסתיר את מעשיהם מה', ושִׁחֵתוּ את דרכיהם באופן קיצוני ומוחלט. השחתה מוסרית זו מושווית לנקודות שפל היסטוריות כִּימֵי הַגִּבְעָה, בין אם מדובר בגיבוי הציבורי לפשע החמור של פילגש בגבעה ובין אם במרידה בנביא בעת הדרישה להמליך מלך בגבעת שאול. בדומה לאותם ימים, גם כעת העם מגבה את החוטאים כלפי אדם וכלפי ה', בסיוע נביאי שקר המבטיחים הבטחות שווא של שלום. בעקבות כך, ה' יִזְכּוֹר עֲוֺנָם ולא ישכח את מעשיהם, אלא יִפְקוֹד חַטֹּאותָם ויעניש אותם בחומרה.
הושע, פרק ט׳, פסוק ט׳
הֶעְמִ֥יקוּ שִׁחֵ֖תוּ כִּימֵ֣י הַגִּבְעָ֑ה יִזְכּ֣וֹר עֲוֺנָ֔ם יִפְק֖וֹד חַטֹּאותָֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.