בעיצומו של עימות במקדש מול הכהנים שבאו לסלקו, המלך כעס מאוד וַיִּזְעַף משום שרצונו לא התממש. באותו רגע הייתה וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת מלאה בקטורת, ומתוך זעמו הוא אף התכוון להכות בה את הכהן שעמד מולו. אולם בדיוק ברגע כעסו, וּבְזַעְפּוֹ, הכה אותו ה' וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ, והנגע הלבן והבוהק הופיע דווקא שם כסימן לרוע מחשבותיו וכעונש של מידה כנגד מידה על שניסה להיכנס למקום קדוש שאינו שלו. אירוע זה התרחש בעוד המלך עומד ממש בסמוך למזבח, מֵעַל לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת, ואילץ אותו לעזוב את המקום במהירות.
דברי הימים ב, פרק כ״ו, פסוק י״ט
וַיִּזְעַף֙ עֻזִּיָּ֔הוּ וּבְיָד֥וֹ מִקְטֶ֖רֶת לְהַקְטִ֑יר וּבְזַעְפּ֣וֹ עִם־הַכֹּהֲנִ֗ים וְ֠הַצָּרַ֠עַת זָרְחָ֨ה בְמִצְח֜וֹ לִפְנֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔ה מֵעַ֖ל לְמִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.