תארו לעצמכם מה קורה כשמישהו ממש מתעקש לעשות משהו שאסור לו, וכשעוצרים אותו הוא מתמלא בכעס. בבית המקדש מתרחש עכשיו ויכוח סוער. המלך עומד מול קבוצה גדולה של כוהנים שמבקשים ממנו לצאת החוצה. בתגובה, המלך וַיִּזְעַף, כלומר הוא מתמלא בכעס עצום ובעצב על כך שלא נותנים לו לעשות מה שהוא רוצה. באותו רגע וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת, הוא כבר מחזיק כלי מיוחד שמלא בקטורת ומוכן להדלקה. מרוב כעס, הוא אפילו מתכוון לפגוע בעזרת הכלי הזה בכוהן שמפריע לו.
אבל אז, וּבְזַעְפּוֹ, בדיוק ברגע שבו הוא כועס כל כך, ה׳ מעניש אותו. לפתע וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ. מחלת הצרעת מופיעה על המצח שלו. היא מתוארת כזורחת כי הכתם של המחלה היה לבן ובוהק כמו אור השמש. הצרעת הופיעה דווקא על המצח כדי להראות לכולם את המחשבות הלא טובות שהיו לו. יש כאן גם עונש מיוחד ומדויק: המלך ניסה להיכנס בכוח למקום קדוש שאסור לו להיות בו, ולכן הוא קיבל מחלה שגורמת לו להיות מגורש ולעזוב גם את המקום הרגיל שלו. כל האירוע המותח הזה קורה מֵעַל לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת, ממש קרוב למזבח, ומיד כשהמלך מקבל את הצרעת הוא נאלץ לברוח ולעזוב את המקדש במהירות.