קרה לכם פעם שהבנתם שעשיתם טעות, וכל מה שרציתם זה פשוט להסתובב וללכת משם כמה שיותר מהר? זה בערך מה שקרה למלך כשהיה בתוך בית המקדש. פתאום הופיעה לו על המצח צרעת, מחלת עור שמי שחולה בה חייב להתרחק מאנשים אחרים.
כשהכהן הגדול והכהנים האחרים הבחינו בזה, הם מיד וַיַּבְהִלוּהוּ, כלומר, הם הוציאו את המלך החוצה בבהלה ובמהירות עצומה. הסיבה שהם כל כך מיהרו היא שאדם עם צרעת הופך את המקום שהוא נמצא בו לטמא, והכהנים היו חייבים להוציא אותו מיד כדי לשמור על קדושת המקדש.
אבל הכהנים לא היו צריכים להוציא אותו בכוח, כי וְגַם הוּא נִדְחַף לָצֵאת. המלך לא התנגד להם, אלא דחף את עצמו ומיהר לרוץ החוצה. הוא עשה את זה כִּי נִגְּעוֹ ה', המלך הרגיש והבין מיד שהמחלה הזו לא הגיעה סתם במקרה, אלא היא עונש ישיר מאת ה', ולכן הוא מיהר בעצמו לעזוב את המקום.