סופו העגום של עוזיהו מתאפיין בנפילה חדה ממעמד של שלטון מוחלט לבידוד עמוק. למרות שהמשיך לשאת בתואר המלוכה הרשמי עד יומו האחרון, מצבו הרפואי וההלכתי כפה שינוי דרמטי בהנהגת המדינה, והעביר את סמכויות השלטון והמשפט בפועל לידי בנו.
הכתוב מציין כי המלך ישב בבֵּית הַחָפְשִׁית (המילה נכתבת "החפשות" אך נקראת "החפשית" [מנחת שי]), כאשר חסרה כאן אות היחס ב' בתחילת המילה, והכוונה היא שישב בתוך בית החופשית [רד"ק]. לביאור מהותו של מקום זה מציגים הפרשנים מספר גישות. על דרך הפשט, מדובר במקום הסגר שבו כלאו את המצורעים מחוץ למחנה ולחומות העיר [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. משמעות נוספת העולה מן הפשט היא מלשון "חופש", שכן המלך הופטר מעול הנהגת המדינה והפך חופשי מן העמל הרב הכרוך במלוכה, אשר נחשבת לעיתים לעבדות [מצודת דוד, מלבי"ם]. מנגד, גישה מדרשית המבוססת על התלמוד הירושלמי מסבירה כי עוזיהו בנה לעצמו בית בתוך בית הקברות, הממוקם אף הוא מחוץ לחומה, וזאת בהשראת הפסוק בתהילים "במתים חופשי" [רש"י, רד"ק, מלבי"ם].
בידודו של המלך נובע מכך שנִגְזַר מִבֵּית ה'. המילה נִגְזַר משמעותה נכרת או הופרד [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. בשל טומאת הצרעת שדבקה בו, נמנעה ממנו הכניסה לבית ה' [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], וכפועל יוצא מכך נגזר עליו שלא לבוא עוד בחברת בני אדם [רש"י].
בעקבות הרחקתו של עוזיהו, נוצר צורך בהנהגה חלופית, ולכן וְיוֹתָם בְּנוֹ עַל־בֵּית הַמֶּלֶךְ שׁוֹפֵט אֶת־עַם הָאָרֶץ. יותם התמנה לאחראי על ארמון המלך ולשופט העם תחת אביו [מצודת דוד]. כך למעשה, השלטון בפועל עבר לידיו של יותם, בעוד שעוזיהו שמר על תוארו כמלך רק משום שלא הודח מעולם באופן רשמי [ביאור שטיינזלץ].