תחת פיקודם ושליטתם של שרי הצבא עמד כוח צבאי עצום שמנה 307,500 לוחמים. המונח וְעַל־יָדָם מבטא כי החיילים היו נתונים למרותם המלאה של המפקדים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
באשר לתיאור הלוחמים כעוֹשֵׂי מִלְחָמָה, יש המציינים כי בספרים מדויקים ועל פי מסורת הכתיב, המילה נכתבת באות ה"א (עוֹשֵׂה) ולא באות יו"ד [מנחת שי].
הלוחמים מתוארים כאנשים הפועלים בְּכֹחַ חָיִל, ושימוש כפול זה במילים נרדפות המבטאות עוצמה, נועד להדגיש את כוחו הרב של הצבא [מצודת דוד]. ייעודו המרכזי של כוח אדיר ומיומן זה היה לעמוד לימין המלך ולסייע לו במערכותיו נגד האויבים [ביאור שטיינזלץ].