תארו לעצמכם שהייתם משקיעים ובונים מקום מיוחד וקדוש שכולם אוהבים, ואז מישהו היה מגיע והורס אותו בכוונה. זה בערך מה שעשה המלך אחז לבית המקדש. במקום לשמור על המקום החשוב הזה, הוא החליט לעצור את העבודה בו ולהעביר את כולם לעבוד עבודה זרה ברחבי העיר.
בהתחלה, וַיֶּאֱסֹף אָחָז אֶת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים, הוא פשוט אסף את הכלים הקדושים ולקח אותם לשימוש אישי שלו, כאילו הם סתם כלים רגילים, וביטל את הקדושה שלהם. לאחר מכן הוא גם פגע בהם. המילה וַיְקַצֵּץ מתארת איך הוא חתך וקילף את ציפוי הזהב מעל הכלים, כי הוא היה צריך את החומרים היקרים האלה לעצמו.
כדי לוודא שאף אחד לא יוכל להמשיך לעבוד במקדש, וַיִּסְגֹּר אֶת דַּלְתוֹת בֵּית ה׳. הוא נעל את המקום כדי למנוע מהכוהנים להיכנס, ורצה להכריח אותם לעבוד במזבחות החדשים שהוא הקים. את המזבחות האלה הוא בנה בְּכָל פִּנָּה, כלומר בכל זווית ברחבי ירושלים, במטרה להכעיס את ה׳. המצב העצוב הזה נמשך עד שהבן שלו, חזקיהו המלך, עלה לשלטון, פתח מחדש את הדלתות ותיקן את כל מה שאבא שלו קלקל.