דברי הימים ב, פרק כ״ח, פסוק י״ג

II Chronicles 28:13Sefaria

וַיֹּאמְר֣וּ לָהֶ֗ם לֹֽא־תָבִ֤יאוּ אֶת־הַשִּׁבְיָה֙ הֵ֔נָּה כִּי֩ לְאַשְׁמַ֨ת יְהֹוָ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים לְהֹסִ֥יף עַל־חַטֹּאתֵ֖נוּ וְעַל־אַשְׁמָתֵ֑נוּ כִּֽי־רַבָּ֤ה אַשְׁמָה֙ לָ֔נוּ וַחֲר֥וֹן אָ֖ף עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}

קרה לכם פעם שהבנתם שאתם עומדים לעשות טעות, וממש ברגע האחרון עצרתם את עצמכם? זה בדיוק מה שקורה כאן לאנשי ישראל. הצבא שלהם חוזר מהמלחמה עם שבויים מהאחים שלהם, אנשי יהודה, אבל העם יוצא לקראתם ועוצר את החיילים. הם מבינים שלהפוך את האחים שלהם לעבדים זו עבירה חמורה מאוד, והם מבקשים מהצבא לא להביא את השבויים הֵנָּה, כלומר אל תוך העיר שומרון. העם מסביר לחיילים שמעשה כזה ייחשב לְאַשְׁמַת ה', שזה אומר מעשה רע מאוד בעיני ה' שיביא עליהם עונש. הם מזכירים לחיילים שהמצב שלהם גם ככה לא מושלם, וזו תהיה טיפשות להוסיף עוד עבירות על חַטֹּאתֵנוּ, שזה אומר להגדיל את כמות המעשים הלא טובים שהם עשו, ועל אַשְׁמָתֵנוּ, שזה אומר להגדיל את העונש שיקבלו על אותם מעשים. אנשי ישראל מבינים שאמנם הם ניצחו בקרב, אבל אסור להם לנצל את זה כדי להתנהג באכזריות אל האחים שלהם. לכן הם מסכמים ואומרים לחיילים כִּי־רַבָּה אַשְׁמָה לָנוּ, כי הם יודעים שאם הם יכניסו את השבויים לעיר, זו תהיה אשמה גדולה במיוחד שתכעיס מאוד את ה'.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ב
פסוק י״ד

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.