מנהגי הפולחן הזרים שחדרו ליהודה כללו עבודות אליליות קשות, ובראשן הקרבת ילדים בגיא בן הינום, תוך חיקוי תועבות העמים הקדומים. המילה הִקְטִיר מכוונת להעלאת קטורת לצרכי פולחן, או להקרבת קרבנות חיים [ביאור שטיינזלץ]. הפעולה של וַיַּבְעֵר אֶת בָּנָיו מתייחסת לפולחן עבודת המולך [מצודת דוד].
באשר למהות ההבערה, קיימת מחלוקת לגבי המשמעות המדויקת של המילה וַיַּבְעֵר: גישה אחת מפרשת זאת כפשוטו, לשון שריפה ממשית [מצודת ציון], אולם מנגד יש הסבורים כי ככל הנראה הבנים לא נשרפו למוות, אלא רק הועברו בתוך האש כקרבן סמלי בלבד [ביאור שטיינזלץ]. מעשים אלו נעשו כהמשך למעשי הגויים אשר ה' הֹרִישׁ, כלומר גירש מפני בני ישראל [מצודת ציון].