על רקע איום צבאי כבד, פונה מלך יהודה למעצמה זרה בבקשת סיוע. הפרשנים מסכימים כי המילים בָּעֵת הַהִיא מתייחסות לתקופה שבה התאחדו כוחותיהם של ארם ואפרים, היא ממלכת ישראל, כדי להילחם יחד נגד אחז. על פי הכתוב בספר ישעיהו, הנביא פנה אל אחז באותה עת והבטיח לו שאין לו ממה לחשוש מפני צבאות אלו, אך אחז סירב להאמין לנבואה ובחר לפעול בדרכים מדיניות [מלבי"ם].
משום כך, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז עַל־מַלְכֵי אַשּׁוּר, כלומר הוא שיגר שליחים אל המעצמה האשורית כדי שתבוא לַעְזֹר לוֹ במאבקו נגד ישראל וארם. פנייה זו לאשור נבעה משיקול אסטרטגי, שכן אשור הייתה אימפריה הולכת ומתעצמת, ומיקומה הגיאוגרפי בעורפם של הארמים הפך אותה לבעלת ברית אידיאלית נגדם [ביאור שטיינזלץ].