מטרת הייסורים שמביא ה' על האדם היא לרוב לעוררו לחזור בתשובה, אך תגובתו של אחז הייתה הפוכה לחלוטין [מלבי"ם]. ובעת הצר לו – בזמן שהיה נתון בצרה, במקום לשוב מדרכו, הוא בחר ויוסף למעול – להוסיף לחטוא ולבגוד בה' אף יותר [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. התנהגות חריגה זו נבעה מכך שהיה כופר [מלבי"ם].
הביטוי החותם את הפסוק, הוא המלך אחז, בא להדגיש את עקביותו של אחז בחטא. הפרשנים מסכימים כי משמעות המילים היא שאחז נשאר בהווייתו וברשעו מתחילת ימיו ועד סופם, מבלי לחזור בו. אף על פי שלעיתים נרתע מפעולות מסוימות מפני דבר ה', הקו הכללי של חייו נותר רע לאורך כל הדרך [ביאור שטיינזלץ].