דברי הימים ב, פרק ל״ו, פסוק כ״א

גלות בבל נועדה לְמַלֹּאות, כלומר להשלים, את דְּבַר־ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ ולפרוע חוב היסטורי ורוחני של העם. מטרת הגלות הייתה להעניק לארץ מנוחה כפיצוי על שנות השמיטה והיובל שבני ישראל לא קיימו כראוי במשך מאות שנים. לכן, כׇּל־יְמֵי הׇשַּׁמָּה, כאשר הארץ הייתה שוממה, היא שָׁבָתָה מעבודה חקלאית, ועל ידי כך רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת־שַׁבְּתוֹתֶיהָ, כלומר פייסה ופרעה את חוב השביתה והמנוחה שלה. שבעים שנות הגלות מקבילות במדויק לשבעים השמיטות שהוחסרו, והן נמנות החל מהגלויות המוקדמות ועד להצהרת כורש, או מחורבן הבית ועד לחידוש המקדש, אז באה הנבואה לכדי הגשמה והושלם פירעון החוב במלואו.