רגע לפני החורבן, ה' מעניק לעם אזהרות חוזרות ונשנות כדי למנוע את האסון ולהצדיק את הדין, כך שלא ייאמר שהעונש הונחת ללא הזדמנות לשוב בתשובה. הוא שולח את דברו ביד מלאכיו, הם הנביאים, ועושה זאת השכם ושלוח בזריזות ובכל יום ויום. התראה ממושכת זו ניתנת כי חמל על עמו, מתוך תקווה שישובו מדרכם הרעה ויינצלו מאובדן. בדומה למלך שאינו ממהר להחריב את ארמונו, כך ה' חס גם על מעונו, הוא בית המקדש, ומייחל למנוע את חורבן העם והבית.
דברי הימים ב, פרק ל״ו, פסוק ט״ו
וַיִּשְׁלַ֡ח יְהֹוָה֩ אֱלֹהֵ֨י אֲבוֹתֵיהֶ֧ם עֲלֵיהֶ֛ם בְּיַ֥ד מַלְאָכָ֖יו הַשְׁכֵּ֣ם וְשָׁל֑וֹחַ כִּֽי־חָמַ֥ל עַל־עַמּ֖וֹ וְעַל־מְעוֹנֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.