חשבתם פעם מהו הרגע הכי משמח אחרי שעובדים קשה על בנייה של משהו עצום? כשבנו את בית המקדש, הרגע המרגש ביותר שהיה השיא של כל הבנייה, הגיע כשהכניסו את ארון הברית אל המקום הקבוע שלו. הארון הוכנס אל החדר הפנימי והקדוש ביותר, שנקרא דְּבִיר הַבַּיִת, שהוא בעצם קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. למה קוראים לחדר הזה בשם דביר? יש לכך שתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שבתוך הארון נשמרו לוחות הברית ועליהם עשרת הדיברות. הסיבה השנייה היא שמהמקום הזה ממש היה יוצא הדיבור של ה'. בתוך החדר, הארון הונח בדיוק תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים. הכרובים האלה היו ענקיים במיוחד, הם מילאו את כל החלל של החדר הקדוש ופרשו את הכנפיים הגדולות שלהם ממש מעל הארון.
דברי הימים ב, פרק ה׳, פסוק ז׳
וַיָּבִ֣יאוּ הַ֠כֹּהֲנִ֠ים אֶת־אֲר֨וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֧ה אֶל־מְקוֹמ֛וֹ אֶל־דְּבִ֥יר הַבַּ֖יִת אֶל־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים אֶל־תַּ֖חַת כַּנְפֵ֥י הַכְּרוּבִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.