הכנסת ארון הברית אל משכנו הקבוע מהווה את שיאו של תהליך בניין המקדש, כאשר הארון מוצב בחלקו הפנימי והמקודש ביותר של הבית. המקום שאליו הובא הארון נקרא דְּבִיר הַבַּיִת, והוא למעשה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים [ביאור שטיינזלץ]. לשם זה ישנה משמעות כפולה: ראשית, המקום נקרא כך על שם עשרת הדיברות החקוקים על הלוחות שבתוך הארון. שנית, השם מבטא את העובדה שהדיבור האלוהי היה יוצא מתוך מקום זה [חומת אנך].
הארון הונח תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים, שהיו כרובים גדולים במיוחד אשר מילאו את חלל הדביר כולו [ביאור שטיינזלץ]. מבחינת מסורת הטקסט, המילה הכְּרוּבִים נכתבת כאן בכתיב מלא עם האות וי"ו, וכך היא מופיעה בכתבי היד ובספרים המדויקים [מנחת שי].