תארו לעצמכם אירוע כל כך ענק ומרגש, שכל העובדים צריכים לעזוב את התורנות הרגילה שלהם ופשוט לעבוד יחד כדי שהכול יצליח. זה בדיוק מה שקרה בחגיגה הגדולה של חנוכת בית המקדש. הכהנים בדיוק סיימו את התפקיד המיוחד שלהם והניחו את ארון הברית במקומו. כשהם יצאו מִן הַקֹּדֶשׁ, כלומר מהמקום הקדוש שבו הונח הארון, קרה משהו יוצא דופן.
בדרך כלל, הכהנים והלויים היו מחולקים לקבוצות שעבדו בתורות, אבל באותו יום מיוחד כָּל הַכֹּהֲנִים הַנִּמְצְאִים הִתְקַדָּשׁוּ. כל הכהנים שהיו בירושלים טיהרו והכינו את עצמם לעבודה יחד. בגלל שהגיע קהל עצום והיו המון קרבנות, קבוצה אחת לא הייתה יכולה להסתדר עם העומס לבדה. לכן, באותו יום אֵין לִשְׁמוֹר לְמַחְלְקוֹת. הכהנים לא שמרו על סדר התורות הרגיל שלהם, אלא כולם התאחדו, עבדו והיללו את ה׳ ביחד כקבוצה אחת גדולה.