מלכים ב, פרק כ׳, פסוק י״ח

נבואת זעם מבשרת על גלות ושיעבוד של זרע המלוכה לאימפריה הבבלית, כאשר האויבים יִקָּחוּ בשבי וּמִבָּנֶיךָ, שהם צאצאי חזקיהו ובהם דניאל, חנניה, מישאל ועזריה. הכפילות בביטוי אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד היא סגנון מקראי שגור, או רמז לכך שבעת הנבואה טרם היו למלך ילדים וההבטחה מכוונת לזרעו העתידי. צאצאים אלו ישמשו בתור סָרִיסִים, כלומר שרים ופקידים בכירים בהיכל המלך, או סריסים כפשוטו. פירוש נוסף רואה במושג זה ביטוי מושאל, המלמד שבימי אותם צאצאים בטלה ו"נסתרסה" העבודה הזרה לאחר שהכל הכירו שאין בה כל ממש.