מלכים ב, פרק כ׳, פסוק ד׳

II Kings 20:4Sefaria

וַיְהִ֣י יְשַֽׁעְיָ֔הוּ לֹ֣א יָצָ֔א (העיר) [חָצֵ֖ר] הַתִּיכֹנָ֑ה וּ֨דְבַר־יְהֹוָ֔ה הָיָ֥ה אֵלָ֖יו לֵאמֹֽר׃

התגובה לדמעותיו של המלך חזקיהו הייתה מיידית, והנביא ישעיהו לֹא יָצָא עדיין אל מחוץ לארמון כשה' עצר אותו והפך את גזר הדין. הכתוב מציין כי הנביא טרם עבר את חָצֵר הַתִּיכֹנָה, כלומר החצר האמצעית, אך המילה נכתבת כ"העיר". פער זה רומז לכך שחצר המלך הייתה עצומה בגודלה כעיר, או לחלופין מדגיש את דחיפותו של ה' לבשר למלך על החלמתו הניסית בטרם תתפשט שמועת המוות ברחבי העיר כולה. רפואה מהירה זו הוענקה לחזקיהו מיד כשהתחרט ובכה, בזכות מעמדו, מתוך כבוד לשבועה לדוד המלך, ומאחר שה' צפה כי מזרעו עתיד לצאת מלך צדיק.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.