בעיצומה של תקופה סוערת בתולדות ממלכת יהודה, ניחתת על המלך חזקיהו גזירה אישית קשה המעמידה בסכנה לא רק את חייו, אלא את המשכיות שושלת בית דוד כולה. הנביא ישעיהו מגיע אל מיטת חוליו של המלך ומוסר לו מסר אלוהי חד ונוקב על מותו הקרב.
באשר לתזמון המדויק של אירוע זה, המרומז במילים בַּיָּמִים הָהֵם, קיימת מחלוקת בין המפרשים. גישה אחת גורסת כי מחלתו של חזקיהו אירעה שלושה ימים לפני מפלת מחנה סנחריב מלך אשור [רש"י, מצודת דוד]. מנגד, יש הסבורים כי האירוע התרחש לאחר תום המערכה מול סנחריב [רלב"ג]. גישה שלישית מציעה כי האירועים התרחשו במקביל, כך שבעת המצור על ירושלים היה המלך כבר בתחילת חוליו, מה שהכפיל את צרתו ומצוקתו [אברבנאל].
הפסוק מתאר כי חזקיהו חלה לָמוּת, כלומר לקה במחלה אנושה ומסוכנת מאוד שקירבה אותו אל קצו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, מחלה זו לא הייתה אירוע טבעי, אלא עונש מאת ה' [אברבנאל]. הרקע לעונש זה נובע מכך שחזקיהו נמנע מלהינשא ומלהביא ילדים לעולם, ובכך סיכן את המשכיות זרע המלוכה. הימנעותו של חזקיהו נבעה ממניעים טהורים, שכן הוא חזה ברוח הקודש שעתידים לצאת ממנו בנים רשעים, אך ה' לא הסכים עם החלטה זו, שכן הבטחת הנצח לבית דוד חייבת להתקיים [אברבנאל, רד"ק]. אגב כך, המחלה שימשה גם כדרך אלוהית להביא את הנביא ישעיהו אל המלך, לאחר שכל אחד מהם המתין שהשני יבוא אליו [אברבנאל].
הנביא מצווה על המלך: צַו לְבֵיתֶךָ. ברמה המעשית, זוהי הוראה להכין צוואה, לצוות על ענייני משפחתו ולהתכונן למוות בצורה מסודרת [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. אולם, טמונה כאן גם תוכחה נוקבת: מכיוון שאין למלך אישה וילדים, המילה "ביתך" מכוונת למעשה רק לעבדיו. הנביא מבהיר לו כי מלכותו נפסקה ואין לו יורש עצר [אברבנאל].
הנביא חותם את דבריו בגזירה הכפולה: כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה. כפילות זו מתפרשת תחילה כקביעה רפואית מוחלטת ולפיה המלך לא יירפא ממחלתו אלא ימות ממנה [רד"ק]. מעבר לכך, הפרשנים רואים בכפילות זו משמעות רוחנית עמוקה הנוגעת לעונשו על כך שלא עסק בפרייה ורבייה: "מת אתה" בעולם הזה, "ולא תחיה" לעולם הבא [רש"י, רד"ק, אברבנאל].
למרות הניסוח המוחלט והקשה של הגזירה, מטרתה האמיתית של ההתגלות האלוהית לא הייתה ציווי על הכנת צוואה לקראת מוות ודאי. ה' חפץ לעורר את חזקיהו לחרטה, לתשובה ולתפילה, שכן ה' מתאווה לתפילתם של צדיקים ואינו חפץ במותם אלא בשובם מדרכם. מטרת המסר הייתה לגרום למלך להתפלל על חייו, לשאת אישה ולהעמיד צאצאים שימשיכו את השושלת [אברבנאל].