ישעיהו הנביא מציג בפני המלך חזקיהו בחירה פלאית המשנה את חוקי הטבע. אות זה נועד לשמש הוכחה אלוהית חד משמעית לכך שה׳ ירפא את המלך ממחלתו, כך שיוכל לעלות לבית ה׳ ביום השלישי [מצודת דוד].
הנס סובב סביב תנועת צל השמש לאורך היום. הפרשנים מסכימים כי המילה מַעֲלוֹת מתייחסת למבנה מדורג שניצב מול השמש ושימש כשעון שמש, שבו כל מדרגה שעליה נופל הצל מסמנת שעה אחת משעות היום.
ישעיהו מציע לחזקיהו לבחור בין שתי התרחשויות על טבעיות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה הָלַךְ אינה מתארת פעולה בעבר, אלא משמשת בלשון עתיד, כלומר האם תרצה שהצל "ילך". האפשרות הראשונה היא שהצל יזנק קדימה ויאיץ את מהלכו הטבעי בעשר מדרגות בבת אחת וברגע אחד [מצודת דוד, רד"ק, חומת אנך, ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, ישנן גישות נוספות לאפשרות זו. על פי פירוש אחד, הפסוק הוא מקרא קצר והצל למעשה כבר ירד את עשר המעלות הללו, והשאלה היא האם המלך חפץ שהצל יעצור וימתין במקומו הנוכחי במשך עשר שעות [רש"י]. פירוש אחר מציע שהכוונה היא שהצל ימשיך להתקדם עשר מעלות נוספות על מסלולו, כך שישלים מהלך כולל של עשרים מעלות [רלב"ג].
האפשרות השנייה המוצגת בפסוק היא יָשׁוּב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, כלומר שהצל יחזור לאחור בניגוד למסלולו הטבעי, כך ששעות היום יחזרו אחורנית וייראה כאילו מדובר שוב בשעות הבוקר [רש"י, מצודת דוד].
הפרשנים מסבירים את ההיגיון שמאחורי הבחירה בין שתי האפשרויות. זירוז מהלכה הטבעי של השמש קדימה נתפס כנס קל ופשוט יותר לביצוע, שכן הדבר תואם את כיוון התנועה הרגיל של גרמי השמיים. לעומת זאת, עצירת המסלול הטבעי והסגת השמש לאחור נחשבת לאות חזק, קשה ומופלא הרבה יותר, ולכן ישעיהו מעמיד בפני חזקיהו את ההזדמנות לבחור בנס המובהק והגדול מבין השניים [רד"ק, חומת אנך].